פסק-דין בתיק ס"ע 10889-09-11

1.         התובע מונה ע"י מנכ"ל משרד הפנים ביום 30.6.05 לנציג שר הפנים במועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן, מועצה שהוקמה בהתאם לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] ולצו המועצות המקומיות (מועצה    מקומית תעשייתית מגדל תפן) התש"ן - 1990. (להלן: " המועצה")

            התובע שימש בתפקיד יו"ר המועצה מיום 30.6.05 ועד 30.6.11.

2.         תנאי שכרו של התובע כראש המועצה המקומית התעשייתית הושוו לתנאי שכר ושירות של יו"ר מועצה מקומית בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים מאי 2004 (להלן " חוזר 5/04").

3.         בתביעה שבפנינו עותר התובע לתשלום 9 חודשי הסתגלות בסך כ - 297,000 ש"ח ויתרת תמורת הודעה מוקדמת של 20 יום בסך של 22,000 ש"ח עקב סיום   כהונתו.

התביעה לחודשי הסתגלות:

4.         לטענת התובע, בתחומי המדינה קיימות רק 2 מועצות מקומות תעשייתיות,     ולא נקבעו לגביהן כללים ייחודיים הנוגעים לכהונת ראשי הרשויות.

לטענתו, חוזר 5/04 אינו מקיף ואינו כולל כראוי את תנאי סיום העבודה לעניין הודעה מוקדמת וחדשי הסתגלות ועל כן יש להחיל על פרישתו את התנאים המוחלים על "בעלי תפקידים ממונים  שלא על דרך התמודדות" כפי שנקבעו בהחלטת ממשלה מס' 1154 מיום 27.12.09 (להלן: " החלטת הממשלה"), (בהסתמך על החלטות קודמות מס' 4062 מיום 7.9.08, מס' 4470 מיום 8.2.09 ומס' 651 מיום 27.7.09).

על פי החלטת הממשלה, זכאי התובע לטענתו ל-9 חדשי הסתגלות.

5.         לטענת התובע, כפי שהועלתה בסיכומיו, העדר התייחסות לתנאי הפרישה בחוזר 5/04 מהווה לאקונה (ולא הסדר שלילי), ולפיכך, יש להשלימה על דרך ההיקש מזכויותיהם של בעלי תפקידים ממונים שלא על דרך התמודדות, נשואי החלטת הממשלה.

6.         מוסיף וטוען התובע בעניין זה, כי מהראיות עלה, שהיום עומדת על הפרק האפשרות למתן דמי הסתגלות לראשי מועצות עם פרישתם, והמדינה מסכימה לכך. הדבר מהווה ראייה לכך כי מדובר בלאקונה  בחוזר 5/04 ולא בהסדר שלילי, שאם לא כן, המדינה לא הייתה מסכימה למתן תנאים אלו.

7.         לטענת הנתבעת, טענת הלאקונה הינה הרחבת או שינוי חזית שהועלתה רק      בסיכומים, ודינה להידחות.

לגופו של עניין טוענות הנתבעות כי אין מדובר בלאקונה, אלא, חוזר 5/04 מבהיר מפורשות כי לנבחר אין זכאות לתנאים נלווים אחרים מלבד האמור בחוזר, אותם קיבל.

זאת ועוד, בחוזר מנכ"ל מ- 7/08 ישנה התייחסות מפורשת למענק הסתגלות בן חודש אחד בלבד שניתן לנבחרים שסיימו כהונתם בחודש 11/08     בכפוף לתנאים שבחוזר.

            הענקת המענק בגובה חודש אחד באופן חד פעמי ובכפוף לתנאים שבחוזר 7/08             מלמדת, כי לא הייתה כוונה להעניק לכל הנבחרים, עם סיום כהונתם, מענק      הסתגלות, ודאי לא בגובה 9 חדשי שכר כפי שמבקש התובע.

8.         לטענת הנתבעות, לתובע אין כל זכות קנויה לקבלת המענק ועליו להצביע על      מקור נורמטיבי לזכות זו. התובע הודה כי לא קיים מקור כזה.

9.         לטענת הנתבעות, החלטת הממשלה אינה חלה על התובע שכן היא חלה על עובדי מדינה, והתובע אינו עובד מדינה.

לטענת הנתבעת 2, ההחלטה אינה חלה אף לנוכח מועד סיום כהונתו של התובע ביום 30.6.11, בעוד שההחלטה קובעת זכאות ל-9 חדשי הסתגלות למי שביום הקובע (30/6/10) סיים כהונתו או נותרה לכהונתו עד חצי שנה.

10.       בחקירתו אישר התובע כי מונה כמינוי מטעם שר הפנים, לא קיבל מנוי כעובד מדינה ופורמאלית אינו עובד מדינה (עמ' 7 לפרוטוקול).

התובע אישר עוד, כי תנאי עבודתו הינם על פי חוזר 5/04 ובמשך כהונתו קיבל תנאים לפי החוזר הזה.